בעיות שינה של תינוקות ודרכי ההתמודדות
מכירים את זה שהתינוק של השכנה כבר ישן לילה שלם ואתם רק חולמים לישון כמה שעות רצוף?
לא תמיד כהורים יש לנו ידע על איך אמור לישון תינוק. בעצם מעט תינוקות מגיעים לשינה רציפה בלילה כבר מההתחלה. אז למה לצפות? בין גיל 0-3 חודשים יש הסתגלות למחזורי יום ולילה ולרוב אין משהו קבוע לצפות לו. בין 3-6 חוד' סבירה התעוררות גם כל 3-4 שעות לאכול. בין 6-12 חוד' יקיצה אחת או שתיים וחזרה מהירה לישון.(מגיל חצי שנה נצפה לשינה רציפה של 5 שעות ויותר). אם תינוקכם ישן כבר מההתחלה לילה רצוף אתם ברי מזל!
אז למה שינה של תינוקות מלווה ביקיצות רבות?
שינה קשורה לשעונים ביולוגיים של הגוף-מחזור השינה של מבוגר הוא כשעה וחצי, אצל תינוקות כשעה. בין מחזור שינה אחד לשני מבוגר מסתובב וחוזר לישון, תינוק הרבה פעמים מתעורר בין מחזור אחד לשני וצריך אותנו על מנת לחזור לישון. השינה מתחלקת לשינה עמוקה ושנת חלום (או שנת REM). קשה להעיר יותר אדם משינה עמוקה וקל יותר משנת חלום. שנת חלום אצל תינוק זו שינה בה הוא חסר שקט,נשימתו אינה סדירה, אצבעותיו נעות, עיניו מתרוצצות ועל פניו עוויתות.
גם שנת תינוקות נעה בין השלבים השונים, אך הם אינם מפותחים דיים. עם הירדמו נכנס התינוק מיידית לשנת חלום כ-20 דק, בניגוד למבוגר,לאחר מכן 10 דק' שנת מעבר ועוד 20-30 דק' שינה שקטה. על אותו פרק זמן של מבוגר לתינוק פי 2 פרקי שנת חלום. בשינה זו כפי שצויין קל יותר להעיר אדם ועל כן הם מתעוררים בקלות ע"י גורמים פנימיים וחיצוניים. תינוק צעיר ישן בד"כ עד 2 מחזורי שינה רצופים ביום ועד 3 רצופים בלילה. על כן מראש התנאים המוקדמים והשוני באופן השינה בין מבוגרים ותינוקות, גורמים לכך שבתקופת הינקות תינוקות ירבו להתעורר בלילה. בזמן חלום המוח עובר לפעילות מוחית מואצת, לעיתים יותר מבעירות. פעילות אינטנסיבית של המוח בזמן החלום מסייעת להבשלת מוח התינוק ומשמשת לעיבוד המידע שנלמד קודם לשינה. לכן חשיבות לשנת חלום גדולה יותר אצל תינוק.
כמו כן סיבה נוספת ל"שינה התינוקית" של התינוק היא שמבחינה הישרדותית שנתו קלה, תינוק זקוק לטיפול רב על מנת לשרוד. אם השינה של התינוק לא הייתה כפי שהיא, קיים סיכוי רב שהתינוק הזקוק למזון,סובל מחום,קור, מתקשה בנשימה, לא היה זוכה לאותו טיפול שהוא זוכה, כשהוא דואג להודיע להוריו על צרכיו.
בחודשים הראשונים מתרחשים שני תהליכים: כמות השינה הכללית ביממה מתקצרת והשינה מתרכזת בתקופה אחת ממושכת בלילה. שני תהליכים משולבים, גורמים לכך שהשינה תהיה מרוכזת בלילה-תהליך ביולוגי ותהליך חברתי נלמד.
ריכוז השינה בלילה קשור להבשלת המוח. בתהליך הביולוגי ממלא תפקיד חשוב הורמון בשם מלטונין. הוא מופרש בחשיכה ומדוכא בחשיפה לאור. בחודשים הראשונים לחיים הפרשת המלטונין אפסית ואין בה מחזוריות יומית, לקראת גיל חצי שנה חלה עלייה הדרגתית ומשמעותית בייצור המלטונין, אז נוצר דפוס יומי ברור.
מבחינה התנהגותית האינטראקציות עם ההורים שונות ביום לעומת הלילה. הפרעות שינה יכולות להופיע בגלל מסר לא עיקבי של ההורים. כאשר משחקים עם התינוק, מאכילים ועורכים איתו פעולות ארוכות ומגוונות באמצע הלילה, מעודדים אותו להיות ער באמצע הלילה. מחקרים הראו שעם הזמן "הורים מחכימים" ומקיימים פחות אינטראקציות עם התינוק בלילה.
לכל האמור לעייל מתי יש בעיה?
אין הגדרה מדעית או קריטריון מדוייק. ע"פ ד"ר אבי שדה קיימת בעיה כאשר מעל גיל חצי שנה תינוק מתעורר יותר מפעמיים במהלך הלילה או שינה פחות מ-90% במהלך הלילה.
לדעתי קיימת בעיה כאשר אמא או אבא אומרים שקיימת בעייה. כלומר אם התינוק ישן עם ההורים במיטתם או שהוא נרדם עם ציצי או בקבוק או ידיים ואח"כ ישן רוב הלילה ולהורים אין בעיה עם זה, סביר להניח שאין בעיה,(גם אם הסביבה למשל חושבת שהילד כבר צריך לישון במיטה משלו או צריך להרדם בכוחות עצמו). כאשר הורים אומרים שהם כבר לא יכולים עם הדרך בה התינוק נרדם או עם כמות ההתעוררויות שלו, אז כנראה קיימת בעיה.
כמו כן צריך לראות את תפקוד הילד במהלך העירות שלו ולא רק ע"פ מספר השעות שישן בלילה. אם הוא לרוב לא רגוע וחסר שקט גם בבוקר, אז יכולה להיות בעיה.
אז מה אפשר לעשות כשיש בעיות שינה
הגישות נעות החל מלינה משותפת הורים-תינוק, מתוך אמונה שהתינוק צריך באופן טיבעי להיות ליד הוריו גם בלילה ועד לגישות של חינוך התינוק מגיל צעיר לאחריות על השינה שלו. על הרצף הזה גישות שונות. למשל גישת ה-5 דק' שטוענת שנותנים לילד לבכות 5 דק' ואז ניגשים אליו, מרגיעים וחוזר חלילה עד להרדמו, תוך הגדלת משך הדקות עד שניגשים אליו.
גישה נוספת של "הלוחשת לתינוקות" נקראת "הרם הורד", טוענת שחשוב מצד אחד להקנות לתינוק הרגלי שינה קבועים וברורים, מעין טקס קבוע המכין את התינוק לשינה עצמאית והשמתו במיטתו, אך תוך הקניית בטחון בכך שלא עוזבים את החדר, מרימים ומרגיעים בבכי ומחזירים למיטה ונשארים איתו עד להרדמות מלאה.
גישה אחרת טוענת לעשות דבר דומה אך תוך התרחקות הדרגתית ממיטת התינוק, למשל לשבת בכסא צמוד למיטה וכל פעם להזיז אותו יותר לכיוון הדלת.
אין נכון ולא נכון מבחינת הגישות. הדבר החשוב שההורים יאמינו בדרך שבחרו וילכו בה רק אם הם באמת מאמינים בה.
חשוב לדעת שחלק נכבד מבעיות השינה אצל תינוקות הן תוצאה של הרגל. התינוק רגיל לבקבוק באמצע הלילה, או ציצי או תנועה, כך מבחינתו הולכים לישון. כשיתעורר באמצע הלילה וירצה לחזור לישון סביר להניח שיהיה זקוק לאותה הדרך בה נרדם, בניגוד לתינוק שלמד לישון בכוחות עצמו וגם אם יתעורר בלילה, יחזור לשינה עצמאית.
לדעתי עד גיל 3-4 חוד' ואפילו חצי שנה, זה בסדר להרדים תינוק גם דרך ציצי, תנועה, מגע או כל דרך אחרת הנותנת לו בטחון. מרגע לידתו יש לו כל כך הרבה דברים חדשים להתמודד איתם ושינה עצמאית לא חייבת להיות אחד מהדברים הללו. בדרכים אלו אנו נותנים לו בטחון להמשך, מה גם שבהתחשב בדברים שציינו קודם לוקח זמן למערכות במוחו להבשיל, רצוי שקודם יבשילו מערכת העצבים, הנשימה והעיכול ויתבססו יחסי האמון עם הוריו, רק כך יוכל להתמודד עם השינה. הרגלים תמיד אפשר לשנות, גם אם יהיו כמה ימים קשים, גם בגיל מאוחר יותר ניתן ללמד תינוק לישון בכוחות עצמו.
חשוב לדעת שלפעמים תינוק שישן טוב בלילה מתחיל להתעורר הרבה בגלל כאבי שיניים, מחלה או צינון, כשמבצע שינוי מוטורי דרמתי- התחיל להתהפך,לזחול, להתיישב, לעמוד וכו'. לקראת גיל 8 חוד' יכולה להופיע חרדת זרים ונטישה וגם זו יכולה להיות סיבה להתעוררויות מרובות.
מכל האמור לעייל צריך לזכור שאנחנו הורים גם בלילה עם כל הקושי שבדבר. כשהורים מרגישים שהם צריכים הכוונה איך לבצע את שינוי ההרגלים, באיזה שיטה לבחור ואיך בדיוק היא עובדת, או שלדעתם קיימת בעיית שינה תמיד ניתן לפנות לייעוץ ועזרה.
מכירים את זה שהתינוק של השכנה כבר ישן לילה שלם ואתם רק חולמים לישון כמה שעות רצוף?
לא תמיד כהורים יש לנו ידע על איך אמור לישון תינוק. בעצם מעט תינוקות מגיעים לשינה רציפה בלילה כבר מההתחלה. אז למה לצפות? בין גיל 0-3 חודשים יש הסתגלות למחזורי יום ולילה ולרוב אין משהו קבוע לצפות לו. בין 3-6 חוד' סבירה התעוררות גם כל 3-4 שעות לאכול. בין 6-12 חוד' יקיצה אחת או שתיים וחזרה מהירה לישון.(מגיל חצי שנה נצפה לשינה רציפה של 5 שעות ויותר). אם תינוקכם ישן כבר מההתחלה לילה רצוף אתם ברי מזל!
אז למה שינה של תינוקות מלווה ביקיצות רבות?
שינה קשורה לשעונים ביולוגיים של הגוף-מחזור השינה של מבוגר הוא כשעה וחצי, אצל תינוקות כשעה. בין מחזור שינה אחד לשני מבוגר מסתובב וחוזר לישון, תינוק הרבה פעמים מתעורר בין מחזור אחד לשני וצריך אותנו על מנת לחזור לישון. השינה מתחלקת לשינה עמוקה ושנת חלום (או שנת REM). קשה להעיר יותר אדם משינה עמוקה וקל יותר משנת חלום. שנת חלום אצל תינוק זו שינה בה הוא חסר שקט,נשימתו אינה סדירה, אצבעותיו נעות, עיניו מתרוצצות ועל פניו עוויתות.
גם שנת תינוקות נעה בין השלבים השונים, אך הם אינם מפותחים דיים. עם הירדמו נכנס התינוק מיידית לשנת חלום כ-20 דק, בניגוד למבוגר,לאחר מכן 10 דק' שנת מעבר ועוד 20-30 דק' שינה שקטה. על אותו פרק זמן של מבוגר לתינוק פי 2 פרקי שנת חלום. בשינה זו כפי שצויין קל יותר להעיר אדם ועל כן הם מתעוררים בקלות ע"י גורמים פנימיים וחיצוניים. תינוק צעיר ישן בד"כ עד 2 מחזורי שינה רצופים ביום ועד 3 רצופים בלילה. על כן מראש התנאים המוקדמים והשוני באופן השינה בין מבוגרים ותינוקות, גורמים לכך שבתקופת הינקות תינוקות ירבו להתעורר בלילה. בזמן חלום המוח עובר לפעילות מוחית מואצת, לעיתים יותר מבעירות. פעילות אינטנסיבית של המוח בזמן החלום מסייעת להבשלת מוח התינוק ומשמשת לעיבוד המידע שנלמד קודם לשינה. לכן חשיבות לשנת חלום גדולה יותר אצל תינוק.
כמו כן סיבה נוספת ל"שינה התינוקית" של התינוק היא שמבחינה הישרדותית שנתו קלה, תינוק זקוק לטיפול רב על מנת לשרוד. אם השינה של התינוק לא הייתה כפי שהיא, קיים סיכוי רב שהתינוק הזקוק למזון,סובל מחום,קור, מתקשה בנשימה, לא היה זוכה לאותו טיפול שהוא זוכה, כשהוא דואג להודיע להוריו על צרכיו.
בחודשים הראשונים מתרחשים שני תהליכים: כמות השינה הכללית ביממה מתקצרת והשינה מתרכזת בתקופה אחת ממושכת בלילה. שני תהליכים משולבים, גורמים לכך שהשינה תהיה מרוכזת בלילה-תהליך ביולוגי ותהליך חברתי נלמד.
ריכוז השינה בלילה קשור להבשלת המוח. בתהליך הביולוגי ממלא תפקיד חשוב הורמון בשם מלטונין. הוא מופרש בחשיכה ומדוכא בחשיפה לאור. בחודשים הראשונים לחיים הפרשת המלטונין אפסית ואין בה מחזוריות יומית, לקראת גיל חצי שנה חלה עלייה הדרגתית ומשמעותית בייצור המלטונין, אז נוצר דפוס יומי ברור.
מבחינה התנהגותית האינטראקציות עם ההורים שונות ביום לעומת הלילה. הפרעות שינה יכולות להופיע בגלל מסר לא עיקבי של ההורים. כאשר משחקים עם התינוק, מאכילים ועורכים איתו פעולות ארוכות ומגוונות באמצע הלילה, מעודדים אותו להיות ער באמצע הלילה. מחקרים הראו שעם הזמן "הורים מחכימים" ומקיימים פחות אינטראקציות עם התינוק בלילה.
לכל האמור לעייל מתי יש בעיה?
אין הגדרה מדעית או קריטריון מדוייק. ע"פ ד"ר אבי שדה קיימת בעיה כאשר מעל גיל חצי שנה תינוק מתעורר יותר מפעמיים במהלך הלילה או שינה פחות מ-90% במהלך הלילה.
לדעתי קיימת בעיה כאשר אמא או אבא אומרים שקיימת בעייה. כלומר אם התינוק ישן עם ההורים במיטתם או שהוא נרדם עם ציצי או בקבוק או ידיים ואח"כ ישן רוב הלילה ולהורים אין בעיה עם זה, סביר להניח שאין בעיה,(גם אם הסביבה למשל חושבת שהילד כבר צריך לישון במיטה משלו או צריך להרדם בכוחות עצמו). כאשר הורים אומרים שהם כבר לא יכולים עם הדרך בה התינוק נרדם או עם כמות ההתעוררויות שלו, אז כנראה קיימת בעיה.
כמו כן צריך לראות את תפקוד הילד במהלך העירות שלו ולא רק ע"פ מספר השעות שישן בלילה. אם הוא לרוב לא רגוע וחסר שקט גם בבוקר, אז יכולה להיות בעיה.
אז מה אפשר לעשות כשיש בעיות שינה
הגישות נעות החל מלינה משותפת הורים-תינוק, מתוך אמונה שהתינוק צריך באופן טיבעי להיות ליד הוריו גם בלילה ועד לגישות של חינוך התינוק מגיל צעיר לאחריות על השינה שלו. על הרצף הזה גישות שונות. למשל גישת ה-5 דק' שטוענת שנותנים לילד לבכות 5 דק' ואז ניגשים אליו, מרגיעים וחוזר חלילה עד להרדמו, תוך הגדלת משך הדקות עד שניגשים אליו.
גישה נוספת של "הלוחשת לתינוקות" נקראת "הרם הורד", טוענת שחשוב מצד אחד להקנות לתינוק הרגלי שינה קבועים וברורים, מעין טקס קבוע המכין את התינוק לשינה עצמאית והשמתו במיטתו, אך תוך הקניית בטחון בכך שלא עוזבים את החדר, מרימים ומרגיעים בבכי ומחזירים למיטה ונשארים איתו עד להרדמות מלאה.
גישה אחרת טוענת לעשות דבר דומה אך תוך התרחקות הדרגתית ממיטת התינוק, למשל לשבת בכסא צמוד למיטה וכל פעם להזיז אותו יותר לכיוון הדלת.
אין נכון ולא נכון מבחינת הגישות. הדבר החשוב שההורים יאמינו בדרך שבחרו וילכו בה רק אם הם באמת מאמינים בה.
חשוב לדעת שחלק נכבד מבעיות השינה אצל תינוקות הן תוצאה של הרגל. התינוק רגיל לבקבוק באמצע הלילה, או ציצי או תנועה, כך מבחינתו הולכים לישון. כשיתעורר באמצע הלילה וירצה לחזור לישון סביר להניח שיהיה זקוק לאותה הדרך בה נרדם, בניגוד לתינוק שלמד לישון בכוחות עצמו וגם אם יתעורר בלילה, יחזור לשינה עצמאית.
לדעתי עד גיל 3-4 חוד' ואפילו חצי שנה, זה בסדר להרדים תינוק גם דרך ציצי, תנועה, מגע או כל דרך אחרת הנותנת לו בטחון. מרגע לידתו יש לו כל כך הרבה דברים חדשים להתמודד איתם ושינה עצמאית לא חייבת להיות אחד מהדברים הללו. בדרכים אלו אנו נותנים לו בטחון להמשך, מה גם שבהתחשב בדברים שציינו קודם לוקח זמן למערכות במוחו להבשיל, רצוי שקודם יבשילו מערכת העצבים, הנשימה והעיכול ויתבססו יחסי האמון עם הוריו, רק כך יוכל להתמודד עם השינה. הרגלים תמיד אפשר לשנות, גם אם יהיו כמה ימים קשים, גם בגיל מאוחר יותר ניתן ללמד תינוק לישון בכוחות עצמו.
חשוב לדעת שלפעמים תינוק שישן טוב בלילה מתחיל להתעורר הרבה בגלל כאבי שיניים, מחלה או צינון, כשמבצע שינוי מוטורי דרמתי- התחיל להתהפך,לזחול, להתיישב, לעמוד וכו'. לקראת גיל 8 חוד' יכולה להופיע חרדת זרים ונטישה וגם זו יכולה להיות סיבה להתעוררויות מרובות.
מכל האמור לעייל צריך לזכור שאנחנו הורים גם בלילה עם כל הקושי שבדבר. כשהורים מרגישים שהם צריכים הכוונה איך לבצע את שינוי ההרגלים, באיזה שיטה לבחור ואיך בדיוק היא עובדת, או שלדעתם קיימת בעיית שינה תמיד ניתן לפנות לייעוץ ועזרה.
טלי גליקסמן, מדריכה התפתחותית לתינוקות בשיטת צעד ראשון, מדריכת עיסוי תינוקות והדרכת אמהות לאחר לידה, בעלת סטודיו לסדנאות ושיעורים פרטיים לאמהות ותינוקות בירושלים.
http://www.hashevet.co.il
http://www.hashevet.co.il
